כתיבה טיפולית היא גישה בטיפול המשלבת בין כתיבה יצירתית לבין תהליך רגשי-דיאלוגי, שבה הכתיבה אינה מונולוג פנימי בלבד, אלא יוצרת "שיח" — בין המטופל לבין עצמו, בין המטופל למטפל, ולעיתים בין המטופל לבין דמויות,

זיכרונות או חלקים בתוכו שלא נתנו להם קול קודם לכן. 

​

הבסיס המחקרי לכתיבה טיפולית מבוסס בעיקר על מסורת ה"כתיבה המבטאת" (Expressive Writing) שפיתח פניבייקר, אשר הראתה כי כתיבה על תכנים רגשיים וטראומטיים מובילה לשיפור במדדים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים כאחד, כולל תפקוד חיסוני, שינה, מצב רוח ורווחה נפשית ארוכת טווח.

​

מחקר ייעודי שבחן ספציפית כתיבה טיפולית (Expressive Therapy) — קריאה, כתיבה ודיון בשירים בהקשר טיפולי —

מצא הפחתות גדולות בתסמיני טראומה, ושיפורים מובהקים בדיכאון, חרדה ומתח, בטווחי אפקט בינוניים-גדולים. 

​

כתיבה דיאלוגית - תהליך  חווייתי ויצירתי

בעבודתי אני משתמשת בכתיבה כדרך ליצור מרחב דיאלוגי בין המטופלת לבין חלקים בעצמה

שיש קושי לגעת בהם ישירות בשיח המילולי.

​

כאשר המטופלת כותבת, היא לא רק מתארת" את הרגש, אלא נכנסת איתו לדיאלוג ממשי — שואלת, עונה, מתווכחת,

ומגלה זוויות שלא היו נגישות קודם.

התהליך הזה מעניק, מפתח ומחזק תחושת הכרה, מסוגלות והתמודדות עם הסיפור האישי,

ולעיתים מוביל לתובנות ולשינויים רגשיים חיוביים לאורך זמן.